אז למה אנחנו כאן?

תמיד אמרו לי שאני פילוסופית, חוקרת, שיש לי יותר מדי קושיות לפני פסח.

עוגן נולד מתוך מקום אישי — מתוך שנים של התבוננות בעצמי, באנשים שסביבי, ובמטופלות שעברו דרכי. מתוך טלטלות חיים שהביאו אותי לחשוב על הרבדים השונים שמרכיבים את האריג שנקרא חיים — הרגשי, הזוגי, ההורי, הרוחני. כולם משולבים. כולם משפיעים זה על זה.

כאשת חינוך וטיפול CBT עם עשור של ניסיון, מצאתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים עם לסת שמוטה מול שאלות שאי אפשר היה להתעלם מהן: איך יתכן שאישה שלמה ומוכשרת מאבדת את עצמה בתוך תפקידיה? איך יתכן שאמא אוהבת מוצאת את עצמה צועקת על הילדים שלה? איך יתכן שזוגיות מתחילה באהבה ומסתיימת בריחוק?

לא יתכן. ובכל זאת — יתכן.

מתוך השאלות הללו, ומתוך החיפוש אחר תשובות, נולדה גישת עוגן.

עוגן היא דרך ישנה-חדשה: שילוב של חכמה יהודית עתיקה עם כלים תרפיסטיים מודרניים. לא לבנות אישה חדשה, אלא להחזיר אותה אל עצמה. אל השורש שכבר טמון בה. אל היציבות הפנימית שתמיד הייתה שלה.

כי כשאישה יציבה בעצמה — היא הופכת לקרן אור.
היא עמוד התווך של הבית, של חייה, של כל מי שסביבה.
וכשהיא בונה את עצמה מהשורש — הכל זז איתה.

זה תהליך של חיים שלמים. לא של שעה ביום או יומיים.
אבל הוא מתחיל ברגע שאישה אומרת לעצמה — אני שווה את העבודה הזאת.

תודה שאתן כאן איתי במסע הזה 🌿